הילדים שלנו הם כל עולמנו, אנחנו מפקידים את האוצרות הכי יקרים שלנו בידיהן של גננות ומטפלות בציפייה שיהיו דמויות בטוחות ואוהבות בחיי ילדינו. גן אמור להוות סביבה בריאה לילד לצמוח ולהתפתח, ואין לתאר את הכאב כאשר קורה ההפך הגמור.
סיפורי זוועות על גננות מתעללות ממלאים את הכותרות, וההבנה כי זה קרה מתחת לאפם של הורים היא נוראית. אם יש חשד, חייבים לפנות לחוקר פרטי לבצע מעקב אחר הגננת שימצא את ההוכחות הנדרשות כדי שאף ילד לא יפגע עוד.
תופעת התעללות גננות
מקרי התעללות של גננות בילדים נהיו הרבה יותר נפוצים, הורים חושבים פעמיים לפני שהם שולחים את הילד לגן מהאימה שאין להם איך לדעת מה קורה שם באמת. ילדים הם אוכלוסייה פגיעה ביותר כי אין להם את היכולת להגן על עצמם, או להעיד בבירור מה מתרחש. הערפל סביב העניין הוא פתח למקרי התעללות נבזים. התפקיד של ההורים להיות אקסטרה ערניים, אם צצים סימנים מדאיגים אסור להסס חייבים לפעול ולחקור את הגננת כדי שתעמוד לדין.
פיקוח לקוי
יש מחסור גדול של גננות וסייעות בישראל , זה מוביל לכך שהרבה גננות בכלל אינן בעלות הכשרה בתחום ולעיתים אין להם עניין או זיקה בכלל לילדים. בנוסף, המערכת לוקה בחוסר פיקוח מסודר מה שהופך את גני הילדים למקום עם פוטנציאל לאסון.
הורים רוצים לדעת מה קורה עם הילדים שלהם, והדרך הבטוחה ביותר להשיג תשובות היא על ידי העסקת חוקר פרטי, הדבר כמובן צריך להיות בהתאם לחוק, לפני שיוצאים בהאשמות חייבים לעשות מעקב כדי להעמיק את ההבנה של המקרה ולהבין האם דרושה חקירה פלילית.
סוגי התעללות
התעללות יכולה ללבוש כמה צורות, היום יותר מאי פעם מודעים לנזקים הרגשיים הנגרמים כאשר יש חסך או פגיעה בילד בגיל קטן. להלן כמה סוגי התעללות כשכולם חמורים וראויים לענישה חמורה:
- התעללות רגשית ומילולית: צעקות, השפלה, דיבור מלוכלך כלפי הילד, איומים, השרשת פחד לעג וענישות מבזות
- התעללות פיזית: חבלות, קשירות משיכות והפעלת כוח לא לגיטימי על הילדים
- התעללות הזנחה: הרעבה, אי שמירה על היגיינה ואי מתן לילדים להתפנות
- התעללות מינית: מגע או מעשים בעלי אופי מיני
סימנים להתעללות
ראשית כל, חייבים להיות ערניים ובקיאים לסימנים. לילדים אין אינדיקציה שמשהו חריג מתרחש וקשה להם לבטא את עצמם. אולם, הם גם מאוד אינטואיטיביים וישנם סימנים כאשר הם עוברים התעללות בכל סוג שהוא.
- הבעת פחד – רעשים וצעקות גורמים לילד להגיב בצורה מוגזמת עד כדי חרדה של ממש.
- מצב רוח ירוד – ילד שטוב לו הוא ילד מחייך ששמח ללכת לגן. כשמשהו כבוי אצל ילדים, סימן שמשהו לא טוב מתרחש.
- נסיגה התפתחותית – האטה בקצב ההתפתחות של הילד לכדי נסיגה, ילד שלא היה מרטיב במיטה וחוזר לזה, חוזר לזחילה ומתדרדר ביכולת הדיבור.
- שינוי בשינה – הילד עייף, ישן לא רצוף וצריך הרבה עזרה להירדם. לפעמים משמיע קולות תוך כדי שינה וכדומה.
- חבלות על הגוף – נפיחות, שטפי דם סימני לפיתה וכאבים.
פנייה לחוקרים פרטיים
תיקים מול גננות מתעללות חייבים להתנהל במהירות ויעילות, כל דקה חשובה וחייבים לאסוף ראיות מוצקות כדי שהגננת תבוא לפני הדין. האינסטינקט הראשוני, הוא ללכת להתעמת עם הגננת החשודה ישירות אך מהלך אימפולסיבי שכזה יכול לגרום יותר נזק מתועלת. איסוף ראיות קבילות חייב להיעשות בחכמה ולכן חייב לפנות ישר לחוקרים פרטיים.
מעקבים אחרי גננות מבוצעים על ידי חוקרים פרטיים מוסמכים, המוכשרים לסיטואציות דחופות ורגישות שכאלו. באמצעות כלים מתקדמים שיטות יצירתיות ומתוחכמות הם יעשו את העבודה בדיסקרטיות, מומחיות ונכונות מלאה לעזור. כשזה מגיע לילדים שלנו, אין מקום לפשרות.
הגבלות החוק
החוק במדינת ישראל מגביל חדירה לפרטיות של אדם, אם ראיות נאספות שלא כחוק, יש סיכון שתעמדו לדין. הורים לפעמים מנסים להיות יצירתיים, שולחים בתיקים של הילדים מכשירי הקלטה וכדומה אך זה לא בדיוק חוקי. חוק האזנות אוסר על הקלטה של שיחה אליה המאזין אינו שותף. במקרים שיש חשד לסכנה חייבים להוכיח זאת קודם המעשה. לכן חוקר פרטי יודע לעבוד בגבולות החוק על מנת להשיג הכול בדרכים כשרות ובטוחות.
איפה המשטרה?
משטרה יכולה לפתוח בחקירה משלה באמצעות בלשי משטרה, רק כאשר יש לה בסיס מוצק להאמין שהגננת מבצעת התעללות בילדים. חוקרים פרטיים מקדימים את השלב הזה, הם אלו שמספקים את אותו בסיס על מנת שיהיה אפשר לדרוש פעולה מיידית וחמורה כדי לעצור את הגננת האשמה. בית המשפט ישפוט כל מקרה לגופו ובהינתן שהרע מכל אכן נכון אתם תהיו מגובים לגמרי והכי חשוב ילדים לא יסבול יותר.
הכול לטובת הילדים
המקרים נפוצים ורבים מדי בשביל להגיד "אצלי זה לא יקרה" בביטחון. צריך לשים לב, להיות ערניים ולפעול ברגע שמשהו לא נראה כשורה. תמיד אומרים, עדיף לשכור חוקר פרטי ולגלות שטעיתם והגננת מקסימה ונעימה מאשר הפוך. למען הילדים, תמיד תהיו עם עיניים פקוחות.