חקירת מטפלת

כל הורה רוצה לדעת שהוא יכול לסמוך על מי ששומרת על הילדים שלו – המטפלת. אולם עם המקרים החוזרים והצפים של מטפלות מתעללות קשה כבר לדעת מי עושה את תפקידה בצורה נאמנה ומופלאה ומי לא. בטחון הילדים הוא בראש סדר העדיפויות, הורים רבים פונים לחוקרים פרטיים כדי לקבל תשובות וכדי לוודא שהילדים שלהם בידיים טובות.

מטפלות מתעללות

מתוקף תפקידו מטפלות צריכות לשמור על הילדים, לדאוג לצרכיהם הבסיסים ולהלוות דמות מגנה תומכת ומאפשרת עבורם. מחקרים רבים הוכיחו כמה סביבה בריאה ותומכת חשובה להתפתחות התקינה של ילדים. השנים הראשונות הן קריטיות ויש להן השלכות רבות על חייהם הבוגרים של הילדים.

לצערנו גננות מתעללות נהיו תופעה שכיחה, והבטחון שהיה להורים כשהם שלחו את הילדים למעון התפוגג ואת מקומו ממלאים כיום החשש והדאגה . כאשר עולה חשד יש לפעול ומהר כי אין זמן לבזבז.

מכת מדינה

משפחתונים ומעונות הם תחת תחום אחריותו של משרד הכלכלה, הוא שקובע את הסטנדרטים מה שמרמז שמדובר יותר בעסק מאשר בית חינוך. בשל השכר הנמוך ביחס לדרישות התפקיד והיעדר אופק קידום, קשה לקלוט מטפלות איכותיות מה שמוביל למחסור ולתחלופה גבוהה. זאת ועוד, הכשרה מקצועית אינה חובה ולכן בפועל ההנחיות אינן מיושמות. כל אלו וסיבות נוספות, גורמים לתחום המטפלות להיות לא מפוקח, לא אחיד ומלא פריצות.

הורים מודאגים

פעוטות הם הקורבנות הכי קלים, כי הם לרוב לא יכולים להעיד באופן ברור אם פוגעים בהם. הורים חייבים להיות מודעים לסימנים, התנהגות כזאת או אחרת עלול להעיד על מצבם.

1. שינוי בדפוס הצרכים הפיזיולוגים – שינויים קיצוניים בהרגלי השינה והאכילה. לרוב תינוקות מאותתים 20 דקות לפני על הצורך שלהם לפני שזה נהיה לאקוטי, אם הם עוברים התעללות אין את התהליך המקדים.
2. רגרסיה התפתחותית – ילד שכבר התחיל לזחול נהיה סטטי, עצבות לא אופיינית, תינוק שנראה קפוץ.
3. רגרסיה התנהגותית – פחד, בהלה, חוסר בכי ועוד לפעמים קשה לדעת מה הסיב המרכזית להתנהגויות כאלו.
4. סימנים פיזיים – סימני לפיתה על הידיים והצוואר, שריטות בגוף מכות כחולות ועוד.

חקירת מטפלת מקדימה

קשה מאוד לזהות מה טיב המטפלת, לרוב בוחרים אותה לפי המלצות וראיון קצר. אך ההתנהגות שמטפלת מציגה מול ההורים יכולה להיות שונה בתכלית מזו שלה בעת טיפול בפעוטים. הורים רבים רוצים מידע טרם שליחת הילדים למעון ולכן שירותיו של חוקר פרטי מאוד שימושיים.

חייבים לזכור, חקירה מסוג שכזה חייבת להיות אך ורק בגבולות החוק תוך שמירה על זכויות הפרט של המטפלת. בדיקות רקע הן לרוב מאוד יעילות, ככה ניתן להשיג תמונה ברורה יותר על אודות המטפלת ואפשר לזהות עוד מבעוד מועד סימנים מחשידים.

חשד ממשי להתעללותe

אם הקטנטנים מציגים תופעות וסימנים ועולה חשד כי המטפלת מתנהגת ופועלת באלימות או בהזנחה צריכים לערב חוקר פרטי. הפנייה לגורם חיצוני מוסמך חשובה מכמה סיבות

• לא לפעול מתוך אימפולסיביות – יש דרך נכונה לבצע את החקירה, עימות ישיר מול המטפלת ללא הוכחות יכול לעשות יותר נזק מאשר לעזור. גורם חיצוני יודע לפעול במסגרת החוק בצורה מקצועית ומושכלת.
• ראיות קבילות – במקרה ואכן מטפלת מתעללת, חוקר פרטי יאסוף ראיות הוכחות וכל מה שנדרש כדי להעמיד אותה לדין. לחוקרים פרטיים יכולות טכנולוגיות וכישורים רבים והם יכולים להשיג מידע בצורה אמינה ומהירה.
• במקרה והחשש הוא לשווא – במידה והחשש שגוי, ביצוע החקירה על ידי חוקר בלתי תלוי מאפשרת לדברים להמשיך להתנהל כרגיל, מבלי לאבד מטפלת מסורה וטובה שהפעוט כבר קשור אליה.

אופן החקירה

חוקר פרטי יעזור לכם לאורך כל שלבי החקירה, מאישוש או הפרכת חשדות ועד העמדה לדין של המטפלת בעת הצורך. דיסקרטיות היא מפתח עיקרי בחקירות מסוג זה, על מנת שהמטפלת לא תחשוד והיסטריה לא תתפרץ. חשוב שהמטפלת תמשיך בהתנהלותה הרגילה, רק כך יוכלו לאסוף ראיות מהימנות ומעידות.

לא קל לגלות כי הפעוט שלכם נפל קורבן למטפלת מתעללת, אך חשוב ברגעים כאלו לפעול באסרטיביות ומיקוד. לאחר שנמצא בסיס מוצק להאשמות, פועלים בשני מישורים.

• פונים למשטרה – הגשת תלונה במשטרה בסיוע עבודתם של החוקרים הפרטיים.
• טיפול בפעוט – אי אפשר להישאר אדישים לנזקים העכשוויים והעתידיים, חייבים לפנות לגורמים מקצועיים לעזרה. אגב, הם יכולים לבוא להעיד ולשמש ראיה נוספת כאשר התיק יעמוד לפני השופט.

לסיכום

מטפלות נמצאות שם כדי לעזור במשימה המאתגרת של גידול ילדים. רובן פנטסטיות ובעלות מוניטין חיובי וטוב. אחרות, למרבה הצער, פועלות בדרכים פליליות . עדיף להיות פרואקטיבים ובטוחים. בהינתן החשד, קטן ככל שיהיה הדבר הכי טוב שאפשר לעשות זה לפנות לחוקרים פרטיים אשר ידעו להשיג באופן דיסקרטי, מהיר ויעיל את ההוכחות הדרושות.

המטפלת בכלל לא תדע שמתנהלת סביבה חקירה, כך שלכאן או לכאן האמת תצוף ולהכל ינתנו תשובות.